15
יונ

עוסקים בנדל”ן ומעסיקים עובדים? כדאי שתבדקו שאין בעיה עם הפנסיה של העובדים!

דיני עבודה בנויים בצורה של שכבות, ואחת השכבות היא הסכמים קיבוציים ענפיים שהורחבו בצווי הרחבה כך שהם חלים על כל המעסיקים באותם ענפים.

ממספר מקרים שונים שהגיעו למשרדנו לאחרונה עולה כי לא כל העוסקים בתחום בנדל”ן מודעים לכך שישנם צווי הרחבה בענף הבניה, התשתיות, צמ”ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים (להלן: “צווי ההרחבה”) שיכול להיות שחלים עליהם ומעניקים לעובדים מסוימים זכויות נוספות לאלו שהדין הכלל משקי מעניק.

צווי ההרחבה בענף הבניה, התשתיות, צמ”ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים (להלן: “צווי ההרחבה”) קובעים כי מעסיקים העוסקים בתחומי הבינוי, תשתיות, עבודות ציבוריות, ציוד מכני הנדסי, הנדסה יהיו כפופים להוראות צווי הרחבה אלו. בניגוד להגדרה רחבה זו, הגדרת העובדים שינהנו מהזכויות הקבועות בצווי ההרחבה היא הגדרה מצומצמת וכוללת את העובדים באתרי בנייה בלבד וגם אז בתנאי שלא מדובר בעובדים בתפקיד משרדי.

צווי ההרחבה קובעים חובה לתת זכויות שונות לעובדים הזכאים שאינן בגדר חובה כלל משקית, כגון: ביגוד וקרן השתלמות. צווי ההרחבה גם קובעים חובה לתת זכויות נרחבות יותר מאלו שקובעת החובה הכלל משקית, כגון: דמי הבראה, ימי חופשה ומחלה.

אחת הזכויות שצווי ההרחבה קובעים שיש חובה לתת אותה באופן נרחב יותר מהחובה הכלל משקית, היא חובת ההפרשות לפנסיה. ההרחבה היא כפולה:
ההבדל הראשון הוא במועד בו חייב המעסיק להתחיל ולהפריש לפנסיה. אם החובה הכלל משקית היא להתחיל להפריש לעובד לפנסיה רק לאחר שישה חודשי עבודה בלי הפרשה רטרואקטיבית או לאחר שלושה חודשים אם לעובד יש קרן פנסיה קודמת ואז החובה היא רטרואקטיבית מהיום הראשון לעבודת העובד הרי שלפי צווי ההרחבה יש להפריש לעובד לפנסיה מיומו הראשון תמיד וזאת אף אם לא היתה לו קרן פנסיה קודמת.

ההבדל השני הוא באחוז ההפרשה לפנסיה. על פי צווי ההרחבה על המעסיק להפריש 7.1% לתגמולים על חשבונו ו-6.6% לתגמולים על חשבון העובד בעוד שהחובה הכלל משקית עומדת 6.5% ו-6% בהתאמה.

הפרה של החובה להפריש לפנסיה לפי צווי ההרחבה עלולה להביא לתוצאות קשות בעיקר אם לא נעשתה הפרשה בכלל. במקרה הרגיל העדר הפרשות לפנסיה בזמן אמת תביא לכך שהמעסיק יחויב לשלם את ההפרשות בדיעבד. אבל, אם חלילה העובד נפטר או נפצע, גם לא בזמן עבודתו, ולא בוצעה הפרשה לפנסיה, המעסיק יהיה מחויב לשלם לעובד או לשאריו את הסכומים שהיו משולמים לו על ידי קרן הפנסיה. זו חשיפה שעלולה להביא לחיוב המעסיק בתשלום של מיליון ₪ ואף הרבה יותר.