בלוג

“כוח עליון” בצל משבר הקורונה


מאת: עו”ד אברהם ללום ועוה”ד מוריה מזרחי

נכון להיום, משבר הקורונה שהתחיל בסין בדצמבר 2019, רחוק מלהיעלם מחיינו. אחת מההשפעות האקוטיות של משבר הקורונה נוגעות להסכמים שנחתמו בין צד אחד למשנהו. רבים מפרים התחייבויות שהתחייבו במסגרת הסכמים שונים, ובעתיד הלא רחוק יגיעו לפתחם של בתי המשפט “תביעות הקורונה”. אחת מהעילות שיטענו הצדדים היא ככל הנראה עילת הסיכול, ובשמה הנוסף “כוח עליון”.

מהו “כוח עליון”?

מונח זה מתקשר לדיני הסיכול החוזיים, אשר מטרתם היא הסדרת מקרים של אירועים בלתי צפויים, אשר בגינם קיום התחייבויות החוזה אינו אפשרי.

דין הסיכול הכללי קבוע בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל”א- 1970 (להלן: “חוק החוזים“) הקובע כי:

“הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים”. 

בהתאם לסעיף זה, הצד המפר הטוען לסיכול יידרש להוכיח שלושה תנאים מצטברים:

א. היעדר צפיות: ההפרה נגרמה בשל נסיבות שאינן ידועות או צפויות (בכח ובפועל) במועד כריתת החוזה;

ב. בלתי נמנע: המפר לא יכול היה למנוע את קרות הנסיבות המסכלות;

ג. נסיבות מסכלות: במועד כריתת החוזה, הביצוע אינו אפשרי או שונה באופן יסודי מכוונת והסכמות הצדדים;

דהיינו, המבקש יצטרך להוכיח שהתפרצות נגיף הקורונה הינה נסיבה מסכלת שלא הייתה צפויה או ידועה ב”פועל”, ולא הייתה ידועה או צפויה ב”כח”, על-פי אמת המידה של האדם הסביר (אובייקטיבית).

כוח עליון בראי הפסיקה

הפרשנות בדבר היכולת לצפות “בכח”, נדונה בבתי המשפט אשר יצקו פרשנות בהתאם לנסיבותיו של אותו המקרה. ניתן לראות כי בתי המשפט נקטו בגישה מסורתית מצמצמת, באשר לפרשנות סעיף זה.

כך למשל:

בע”א 715/78 אריה כץ נ’ נצחוני מזרחי בע”מ, לג(3)639 (פורסם בנבו, 13.07.1979) נקבע כי מלחמת יום הכיפורים, אינה מהווה “כוח עליון” משום שמלחמה היא בגדר הצפוי עבור אדם במדינת ישראל.

בדומה לכך בעניין עא 736/82 כפר חסידים, מושב עובדים דתי בע”מ נ’ דוד אברהם, לט(2) 490 (פורסם בנבו, 16.06.1985) קבע בית המשפט שגשמים שלא ירדו ופגעו בתבואה אינם בגדר “כח עליון” שלא ניתן היה לצפותו.

גם בע”א 421/74 בעניין עא 421/74 זכריה ו-מרים שגן נ’ שאול מדר, כט(1) 445 (פורסם בנבו, 16.12.1974) נקבע כי תופעת הקרה אינה תופעה שיוצאת מגדר הרגיל, כך שלא ניתן לומר שחקלאי שמתקשר בהסכם הקשור לפירותיו, אינו יכול לצפותה מראש.   

מהן תוצאות טענת “כןח עליון”?

באם תתקבלנה טענת הסיכול יינתן לצד המפר פטור מהתחייבויותיו החוזיות, וכן הוא יהיה מוגן מפני תביעות של אכיפה ופיצויים. מנגד, הצד השני יכול לבקש את ביטולו של החוזה.

בנוסף, בהתאם לסעיף 18(ב) לחוק החוזים, במידה ותתקבל טענת הסיכול, ביהמ”ש יכול לחייב כל צד בהשבה לצד השני. כן, יכול ביהמ”ש לחייב את הצד המפר בשיפוי של הצד השני בגין הוצאות סבירות שהוציא, והתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה.

כיצד טענת “כוח עליון” תשפיע על רוכשי דירות מקבלן?

מה ההשלכות של קבלת טענת “כוח עליון” על רוכשי דירות? דהיינו, האם הרוכש יהיה זכאי לפיצוי בגין איחור במסירה? האם הרוכש זכאי לפריסת תשלומים חדשה?

סעיף 5א לחוק המכר (דירות), תשל”ג- 1973 (להלן: “חוק המכר דירות“) קובע כי רוכש דירה זכאי לפיצוי בגין איחור במסירה, בתנאים ובשיעורים הקבועים בחוק.

ואולם, סעיף 5א(ג) לחוק המכר דירות קובע כי:

“על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הצדדים לחוזה המכר רשאים להסכים כי הסעיפים הקטנים האמורים לא יחולו על איחור במסירה שנגרם כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו”.

סעיף זה קובע חריג לפיו הצדדים רשאים לקבוע בהסכם המכר, כי הפיצוי לא יינתן במקרים מסוימים, כאשר האיחור נגרם:

א.  כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר;

ב.  שהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו;

כלומר, במקרה של התפרצות נגיף הקורונה, יש לבדוק האם נגיף הקורונה והשפעותיו מהווים נסיבות שאינן בשליטתו של המוכר, ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו. גם אם יוכח שאכן כך הדבר, יידרש המבקש להוכיח גם קיומו של קשר סיבתי בין אותן הנסיבות לבין האיחור במסירה, דהיינו, הקבלן יידרש להוכיח שהתפרצות נגיף הקורונה קשורה בקשר סיבתי ישיר לקצב התקדמות הבניה, ולפיכך יש הצדקה לאיחור במסירת הדירות לרוכשים, ללא חיוב הקבלן בתשלום הפיצוי הקובע בחוק המכר דירות.

בע”א (מחוזי י-ם) 27638-07-19 אזורים בנין (1965) בע”מ נ’ איתי פלד (פורסם בנבו, 19.03.2020) נקבע כי:

“סעיף 5א(ג) קובע מפורשות שלא די בכך שלמוכר אין שליטה על הנסיבות אלא בנוסף יש להראות כי “הסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן” אינו מוטל עליו. קביעת בית המשפט כי בכוחה של הנתבעת היה להשפיע על קידום עבודות הפיתוח והיא לא פעלה במועד על מנת למנוע עיכוב זה, נלמדת מן הראיות ואין עילה להתערב בה. אך גם אם אצא מנקודת הנחה כי האיחור בעבודות הפיתוח על ידי המועצה לא היה בשליטתה של המערערת, הרי שמדובר בסיכון אותו ראוי, בנסיבות רגילות, להשית על הקבלן ולא על רוכש הדירה”.

בעניין רת”ק (מחוזי ב”ש) 15816-11-16 אחים אום שותפות רשומה נ’ ידידיה חיים (פורסם בנבו, 31.03.2017), נקבע כי אמנם למבצע “צוק איתן” הייתה השפעה על המשק, אולם המבקשת לא הוכיחה אם ובאיזה אופן השפיע מבצע “צוק איתן” באופן קונקרטי על הבנייה. במקרה של התפרצות נגיף הקורונה הקבלן יידרש להוכיח איך וכיצד השפיעה מגפת הקורונה על הבנייה באופן קונקרטי.

דעתנו היא שביחס להתפרצות נגיף הקורונה, אין מדובר באירוע שניתן היה לצפות אותו, ואת תוצאותיו הקשות על המשק, אך ככל הנראה גם אם תתקבלנה הטענה שהתפרצות נגיף הקורונה הינה בגדר “כוח עליון”, לא יינתן פטור גורף לכל הקבלנים בגין איחור במסירה, אלא אלו בתי המשפט אשר יכריעו, האם התפרצות הנגיף קשורה בקשר סיבתי ישיר לקצב התקדמות הבנייה, והאם יש בכך הצדקה מעשית לאיחור במסירת הדירות לרוכשים (למשל: האם הממשלה העניקה מענק כספי לענף הבנייה? מה היקף כח האדם בפרויקט? האם הקבלן עשה כל שביכולותיו כדי למנוע את האיחור במסירה? וכדומה).

לעניין זה יוער, כי סעיף “כוח עליון” הקבוע בהסכמי הקבלנים, כולל לרוב נסיבות “מקלות” יותר מנסיבות של מגפה עולמית כדוגמת הקורנה (למשל: שביתות ו/או השבתות כלליות בענף הבנייה או במשק, פגעי טבע ועוד). 

דהיינו, בראש ובראשונה יש לבדוק את ההסכם. אם בהסכם ישנו סעיף של “כח עליון” יש לבדוק מה הוא כולל. באם הקבלן יוכיח שאכן היה קשר ישיר בין המגפה לבין האיחור במסירת הדירות, והוא עשה כל שביכולתו כדי למנוע את אותו האיחור במסירה, אזי טענה זו עשויה להתקבל והוא לא יחויב בפיצוי הקבוע בחוק.  

באם תתקבל טענה זו, יכול הרוכש בתגובה לטעון שבמקרה זה של איחור במסירת הדירות, התשלומים גם הם ידחו בהתאם, משום שהתשלומים משולמים בהתאם לקצב התקדמות הבניה.

לסיכום

דיני הסיכולים הם דיספוזיטיביים, דהיינו, הצדדים להסכם רשאים להתנות עליהם. לפיכך, לפני שטוענים לסיכול בהתאם לחוק, יש לבדוק האם ישנה התייחסות ל”כוח עליון” או תנייה מסכלת בהסכם שנחתם בין הצדדים.

בהתאם לפרסומים, משרד המשפטים הקים לאחרונה צוות של משפטנים בכירים להסדרת סוגיית “כוח עליון” בחוזים שמופרים בתקופת משבר הקורונה.

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו”ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד, והאחריות בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

דילוג לתוכן