עש”א 13039-12-20 יוסף ניסני נ’ אמנון חביב

בפסק הדין בעניין ניסני קובע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת לימור ביבי) כי בחינת שיוויוניות התמורה במסגרת פרויקט תמ”א 38/1 בהליך לפי סעיף 5(5) לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס”ח-2008, תעשה לפי המבחן המהותי-כמותי ולא לפי המבחן הכלכלי.

כלומר, בחינת השיוויון בין התוספות לכל אחת מהדירות יבחן קטגורית, וכלל האצבע יהיה האם כל אחת מהדירות זוכה לתוספות של שטחים דומות במהותן, להבדיל מבחינה האם הן דומות בשווין או בתוספת הערך.

בהתאם הובהר כי במקום בו הוכח כי התמורה מבחינת השטחים דומה (ואף עדיפה לדייר הסרבן) אין לקבל טענות הנטועות בהיבטים הכלכליים של השיוויון, כגון הטענה כי הרווח הכלכלי (השווי) הצומח לדייר מתוספת השטחים קטן יותר בשל מפגעים שהפרויקט גורם להם כביכול.

כמו כן נדחו טענות הדייר הסרבן בקשר לפיצוי המגיע לו כביכול על בסיס חוות דעת מטעמו, וזאת מבלי לגרוע מסמכות המפקחת לפסוק במקרים המתאימים פיצוי כאמור.

מדובר בקביעות חשובות המתוות אבני דרך באשר לאופן בחינת הטענות שמעלה דייר סרבן.

אבני דרך אלו מומלץ כי יעמדו מיחד גיסא בפני היזם ובפני יתר הדיירים בבניין בשלב בחינת הטענות שמעלה דייר המסרב לפרויקט (ועוד בטרם נקיטה בהליכים); ומאידך גיסא יעמוד בפני הדייר הסרבן עצמו וישמשו תמרור אזהרה מפני התנגדויות סרק שדינן להידחות.