לשכת עוה”ד: “המשנה ליועמ”ש פוגע בתחום ההתחדשות העירונית”

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084937

עוה”ד יצחק נטוביץ ואברהם ללום: “המשנה ליועמ”ש ארז קמיניץ שם עצמו כשופט בעליון, ובניגוד להמלצת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוא מורה בפועל לוועדות המקומיות שלא להוציא היתרי בנייה בפרויקטים של תמ”א 38”.

יום אחרי שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו”ד ארז קמיניץ, פרסם את עמדתו הנוגעת לתקופת הביניים בכל הנוגע לחשוב הזכויות בתמ”א 38 במסלול הריסה ובנייה מחדש עד שיאשר התיקון לתמ”א, יוצאים היום (ג’) בלשכת עורכי הדין במתקפה כנגד עמדתו של המשנה ליועמ”ש.

“המשנה ליועמ”ש שם עצמו כשופט בבית המשפט העליון, ובניגוד להמלצת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוא מורה בפועל, בעמדה ברורה שלא ניתן לפרש בדרך אחרת, לוועדות המקומיות שלא להוציא היתרי בנייה בפרויקטים של תמ”א 38” – כך אומרים היום עורכי הדין יצחק נטוביץ ואברהם ללום, יושבי-ראש משותפים של פורום מקרקעין בלשכת עורכי הדין.

לדבריהם, “המשנה ליועמ”ש מביא לרעידת אדמה נוספת ולמעשה חורג מסמכותו ופוגע בתחום ההתחדשות העירונית במדינת ישראל”.

עוד לדברי עורכי הדין נטוביץ וללום, “המשנה ליועמ”ש פועל בחוסר סמכות, שכן הוא צריך לייצג את עמדת הלקוח שלו, שהוא בעניין זה המועצה הארצית לתכנון ובנייה ומינהל התכנון, ולא עמדה אישית.

“אין חולק כי ניתן לפרש את סעיף 14 לתמ”א 38 בשתי דרכים. האחת – הפרשנות הרחבה כפי שנקבע בוועדת הערר בראשותו של עו”ד גדרון, וזו פרשנות שמקובלת על-ידי מנהל התכנון והמועצה הארצית לתכנון ובנייה. השניה – פרשנות מצמצמת אותה מציע עו”ד קמיניץ, המשנה ליועמ”ש.

“שתי הפרשנויות הן חוקיות ולגיטימיות, ועל כן היה על המשנה ליועמ”ש לתמוך בפרשנות של העוסקים בתחום התכנון והבנייה מטעם המדינה, ולא להתערב במדיניות הבנייה ובאצטלה של פירוש משפטי לכפות את השקפת העולם של היועמ”ש על מוסדות התכנון.

“יצוין כי המשנה ליועמ”ש משפיע בהנחיה שלו גם על שיקול-הדעת של ועדות ערר מחוזיות, שכן בפנייה החדשה שלו הוא מצהיר במפורש כי הוא לא יתמוך בהחלטות ועדות הערר אשר יצדדו בפרשנות המרחיבה. אין ספק כי המשנה ליועמ”ש חרג מסמכותו ונוטל לעצמו סמכויות שאינן לו”.

עורכי הדין נטוביץ וללום מציינים עוד כי קיימים פסקי דין של בית המשפט העליון, הקובעים כי לוועדת הערר המחוזית יש סמכות ושיקול-דעת עצמאי אשר אינו כפוף לפרשנות של היועץ המשפטי לממשלה, וכפי שנקבע, בית המשפט לא אמור להתערב בהחלטות של ועדות התכנון במקום כשלא נפל פגם בהתנהלות.

“בנוסף, יו”ר ועדות הערר המחוזיות ויתר חברי ועדות הערר ממונים על-ידי משרד הפנים, ומטבע הדברים ישנם יחסי מרות בין חברי הועדה לבין אלה הממנים אותם וביניהם היועמ”ש, כך שהודעה של המשנה ליועמ”ש בדבר עמדתו מהווה ‘איום’ על שיקול-הדעת העצמאי של חברי הועדה”.

כזכור, רק אתמול (ב’) פרסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) קמיניץ את עמדתו, על-פיה כל עוד לא אושר התיקון לתמ”א 38, עמדת המדינה לגבי שיטת חישוב הזכויות עומדת בעינה ולא השתנתה.

נזכיר כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה גורסת כי חישוב הזכויות צריך להיעשות על בסיס גישה מצמצמת המתבססת על המבנה הקיים שנמצא היום על מגרש בו מקשים לקדם תמ”א 38 במסלול הריסה ובנייה מחדש.

באותו הזמן, הגישה המנוגדת – זו שאימצה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בהמלצתה על התיקון החדש – מתייחסת לשיטת חישוב זכויות מרחיבה יותר המתבססת על חישוב זכויות על-פי הבניין שהיה יכול להיבנות על אותו מגרש על-פי תוכניות תקפות נכון להיום, ולא על בסיס מה שקיים בשטח.

“החלטת המועצה הארצית, ביחס להנחיית הוועדות המקומיות בסוגייה שבמחלוקת, ניתנה שלא באמצעות הוראת תוכנית. בנוסף, ההוראה האמורה התייחסה לפרשנות התמ”א בנוסחה הקיים, ולא בהתייחס להוראות התיקון – דבר שאינו בגדר סמכותה של המועצה הארצית. לפיכך ולמעשה נעדרת ‘הנחיית’ המועצה הארצית בעניין זה תוקף משפטי מחייב”, כך כתב אתמול המשנה ליועמ”ש. “סיכומם של דברים, כל עוד לא נכנס לתוקף תיקון המשנה את הוראות התמ”א – עמדת המדינה היא כי החלת ההוראות המוצעות בתיקון גם ביחס לבקשות למתן היתרים הנתקפות בערכאות (ועדות ערר או בית המשפט) היא בלתי אפשרית ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין. בהמשך לכך, גם החלטת המועצה הארצית המנחה את הוועדות המקומיות לפעול בהתאם להצעת התיקון נעדרת תוקף משפטי”.

במקביל להתנגדות לשכת עורכי הדין, גם גורמים אחרים בענף סבורים כי עמדתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עשויה להשפיע לרעה על השוק כולו. עו”ד גיא שטרום ממשרד שיפמן, ספיר, שטורם ושות’ אומר: “גם אם עמדת המשנה ליועמ”ש, לפיה ההליך התכנוני המלא עדיין לא הושלם, נכונה מבחינה משפטית, עמדה זו עלולה לגרום להפסקת הדיונים בבקשות להיתרי בנייה, ואף למנוע קליטה של בקשות חדשות להיתר בנייה.

“מהיכרותנו את המערכות הביורוקרטיות ואת מוסדות התכנון, נוכח עמדת המשנה ליועמ”ש, מהנדסי הערים וצוותיהם לא יקדמו בקשות להיתרי בנייה, דבר שעלול שיגרום להקפאת ‘שוק התמ”א’ לכל תקופת הטיפול במועצה הארצית.

“ראוי היה שהמשנה ליועמ”ש היה בוחר בדרך אחרת, וממליץ למוסדות התכנון לקדם את קליטת הבקשות להיתרים ואת הליכי התכנון, אך להימנע ממתן היתרי בנייה עד למתן תוקף לתיקון 3 א’ לתמ”א 38. בדרך זו, אם כל העוסקים במלאכה, לרבות המשנה ליועמ”ש, מניחים שסיכוייה של העמדה המרחיבה להתקבל כדין הם טובים, ייחסך זמן רב בקידום היתרי בנייה, על מכלול הנושאים הקשורים בכך – תנועה וחניה, דרישות מחלקת הרישוי ועוד.

“עניין שטעון בחינה ומחשבה נוספת הוא אישור הבקשה להיתר בנייה (‘החלטה בתנאים’), תוך קביעת תנאי לפיו ההיתר יינתן בכפוף למתן תוקף לתיקון 3 א’ לתמ”א 38, וכך לוודא שלא ייגרם נזק בלתי הפיך אם (חלילה) לא יינתן תוקף לתיקון המיוחל”.