ליטיגציה

מחלקת הליטיגציה נותנת מענה מקיף ומקצועי בכל תחומי המשפט, ומתמחה בניהול מחלוקות וסכסוכים – החל משלב גיבוש האסטרטגיה וקבלת ההחלטות, המשך בניהול ההליכים ועד להבאת התוצאה המיטבית עבור הלקוח.אנו מאמינים כי את מרבית המחלוקות ניתן למנוע מראש, או בדרכי הידברות.
על כן אנו מתמחים גם במתן סיוע וייעוץ שוטף ללקוחות באופן שמצמצם ומפחית מלכתחילה את הסיכון להליכי ליטיגציה; ובניהול הליכי גישור ופישור שיכולים להביא ללקוח תוצאות עדיפות בעלות נמוכה יחסית בכסף ובזמן.
באותם מקרים בהם אין מנוס מניהול ההליכים אנו ערוכים ויודעים לנהל היטב את המאבק, במקצועיות ללא פשרות וללא ויתורים, והכל תוך ראיית הלקוח, רצונותיו ומטרותיו לאורך כל הדרך.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל עניין.

תחומי עיסוק וטיפול

מחלקת הליטיגציה במשרדנו מתמחה בשלל ענפי הליטיגציה וערוכה לתת מענה וייצוג מקצועי ומלא בכל סכסוך ומחלוקת, ובין השאר:

  • תביעות חוזיות-אזרחיות מורכבות;

  • סכסוכים בין שותפים ובין בעלי מניות בחברות פרטיות וציבוריות;

  • ייצוג נושאי משרה;

  • תביעות בדיני מקרקעין;

  • תביעות ייצוגיות;

  • תביעות נגזרות;

  • מתן ייעוץ וליווי משפטי שוטף;

  • עריכת חוות דעת משפטיות, לרבות חוות דעת מומחה;

  • ניהול הליכי גישור ופישור.

למשרדנו ייתרון ייחודי ביכולת לשלב תחומי ידע ועיסוק שונים ולתת ללקוחות מענה כולל, יצירתי ומקורי למגוון צרכיהם.

שאלות ותשובות ליטיגציה

הגישו נגדי תביעה - מה עלי לעשות?

ראשית, לנשום ולהירגע. רוב התביעות המוגשות, אפילו אם יש בהן “משהו”, לוקות בהגזמה רבה ובהצגה חד צדדית ודמגוגית של הדברים. במרבית המקרים בהיערכות נכונה ועם ייעוץ מקצועי מתאים, ניתן לצלוח את התביעה בנזקים מוקטנים ובתוצאה המיטבית מבחינת הלקוח.

שנית, בחירת עורך הדין. חשוב לבחור עורך דין מקצועי, בקיא ומנוסה בתחום התביעה ואשר יש ללקוח כימיה אישית עימו. זכור הליך ליטיגציה הינו הליך קשה, ממושך וכרוך בעומסים כלכליים ונפשיים לא מבוטלים – לא ניתן להמעיט בחשיבות האמון שבין הלקוח לבין עורך הדין המייצג.

שלישית, חשוב מאד לרכז בהקדם את כל החומרים הרלוונטיים המצויים בידך (לרבות כאשר זה כרוך במאמץ) וחשוב לא פחות לתת לעורך הדין תמונה מלאה ככל הניתן של העובדות. סמוך על עורך הדין כי ידע כיצד לכוון את השאלות וכיצד לבחון את המידע שתציג לו.

רביעית, חשוב להיערך ככל הניתן להליך ממושך העלול להיות כרוך גם בעלויות לא מבוטלות.

אני רוצה להגיש תביעה – מה עלי לעשות?

כמעט בדיוק אותו הדבר – לנשום, לבחור עורך דין מתאים, לרכז חומרים ומידע ולהעבירו באופן מסודר לעורך הדין, ולהיערך לניהול ההליך על כל הכרוך בכך.

דגש חשוב – בנוסף לייצוג והגשת הליכים בבתי המשפט או בהליכי בוררות, משרדנו מנהל ומייצג לקוחות בהליכי פישור וגישור אשר במקרים רבים, ובשקלול סיכונים וסיכויים, עלויות משפט ומשך הזמן; יכולים להביא לתוצאות עדיפות עבור הלקוח.

אנו ממליצים לכל לקוח השוקל להגיש תביעה לפחות לבחון אפיקים חלופיים אלה ליישוב המחלוקות בדרך של הסכמה.

פוסטים ופרסומים

יישוב סכסוכים וניהול משברים

מחלקת ישוב סכסוכים וניהול משברים בראשות עו”ד אברהם ללום
ניהול משברים של חברות נדל”ן בעולם – עסקאות נדל”ן מעבר לים.
הארגון שלכם נקלע למשבר?
ניהול משברים בתחום הנדל”ן בארץ ומעבר לים הוא סוג של אומנות או יצירה כמו הרכבת פאזל, אומנות המבוססת על ידע וניסיון ברור בניהול פרויקטים בארץ ובחו”ל. כמו פאזל שמורכב מחלקים קטנים אשר מתחברים אחד לשני הניסיון של הפירמה במגוון התחומים הקשורים לנדל”ן בארץ ובעולם מאפשרים לפירמה לחבר את הפאזל בצורה הטובה ביותר.
משרדנו מתמחה בניהול פרויקטים שנמצאים בשלבי משבר מסיבות מגוונות ביניהם רצון להחליף שותף מנהל או יזם בעסקה מעבר לים. אנו פועלים באמצעות צוות מומחים ייעודי בראשות ראש המשרד עו”ד אברהם ללום, אשר מטרתו לסייע לחברות וגופים אשר נמצאים בסיטואציות משבריות וכן טרם כניסה למשבר משמעותי או במהלך משבר, סיטואציות אשר דורשות ראייה משפטית המשלבת כמה תחומי דעת או דיסציפלינות, במטרה לסייע בהיחלצות מהמשבר בדרך המהירה והטובה ביותר על ידי האנשים הטובים ביותר.
במסגרת זו, אנו מלווים חברות, יחידים ונושאי משרה המתמודדים עם אירוע משברי ונדרשים לטיפול דחוף, אנו עושים שימוש ביועצים חיצוניים בכירים ו בניסיון רב השנים של עורכי הדין מהמחלקות השונות במשרד, לצד היכולת להפעיל כלים יצירתיים תוך גיבוש מבנים משפטיים ייחודים עבור הלקוח, מסייעים באופן המיטבי בהתמודדות עם המשבר וביציאה ממנו.
למשרד ניסיון רב בעבודה מול חברות המתמודדות עם משברי, המשרד מביא את הניסיון שלו במטרה לתת לחברות כלים אסטרטגיים לניהול משברים המתנהלים במקביל במספר מדינות, ובמתן ייעוץ לגבי התגובה המיטבית בישראל. למשרד ידע משפטי מפורט בנוגע לדין המקומי, המשולב בתובנות והמלצות מעשיות ביחס לפעילות הלקוחות בישראל, זאת במקביל לעבודה בצמוד ליועצים הבין-לאומיים של הלקוח על מנת להבטיח כי המשבר ינוהל תוך התחשבות בשיקולים גלובליים והימנעות מפעולה במסגרת תחום שיפוט אחד תוך ראיה כוללת עד ליציאה מהמשבר.
במקרה הצורך, צוות המחלקה עובד בצמוד עם משרדי יח”צ על מנת למזער את השפעת המשבר על המוניטין של הלקוחות הרלוונטיים.

גישור

הפתרון החכם והזול לסכסוך בין 2 צדדים ויותר.

בתהליך הגישור הצדדים יבחרו מגשר אשר יהיה מקובל על כולם וכמובן שביכולתם בכל שלב לפרוש מהתהליך. להלן מספר שיקולים לפנות לגישור, במקום לבית המשפט.

– מיקוד הגישור הוא במציאת פתרון לסכסוך
תהליך הגישור שונה מהליכים משפטיים רגילים, בהם לפעמים ישנו רושם שמטרת כל צד להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורו ללא התחשבות בצד השני ובכך למשוך את הסכסוך לעתים אף לשנים. בניגוד לכך מטרת הגישור היא מציאת פתרון לסכסוך ובזמן קצר ככל האפשר.

– המגשר נמצא שם רק כדי לעזור ואין לו כל סמכות הכרעה.
המגשר הינו דמות אוביקטיבית אשר מתפקידו לא להחזיק בכל דעה מוקדמת בנוגע לסכסוך בין הצדדים וזאת על לא ליצור ניגוד עניינים ולהטייה לטובת צד מסוים. אי יכולת ההכרעה של המגשר מחזקת עמדה זו ובעצם מחזקת את העובדה כי המגשר נמצא כדי לגשר בין הצדדים, להציע פתרונות ולהשתדל להביא את הצדדים להסכמה.

– הצדדים מנהלים דו שיח
בניגוד להליך משפטי רגיל, בו כל צד שומר את הקלפים לעצמו, התלונות והפגיעות מביאות לסכסוך בעוצמה רבה הרבה יותר, תהליך הגישור הינו מפשר ורך אשר מאפשר דו שיח אמיתי תוך כדי מטרה להביא לפתרון והמנעות מהליך משפטי ארוך, מורכב ובעיקר יקר.

– ללא קשר לעובדות המוצקות
בהליך גישור ניתן להגיע להסכם גם ללא הסתמכות על הנתונים ועל העדויות אלא על היתרונות של הפתרון לסכסוך.

– הצדדים מחליטים על זהות המגשר
הדבר החשוב ביותר הוא אוביקטיביות המגשר, שלא יווצר תחושה של הטיה לצד זה או אחר, זהות המגשר חייבת להיות מוסכמת על 2 הצדדים ולרוב יבחר מגשר אשר 2 הצדדים לא מכירים או שהם מכירים והוא מוסכם עליהם.

– ניתן בכל שלב לפרוש מהתהליך
האפשרות לפרוש בכל שלב מהתהליך נותנת אפשרות להקשבה רבה יותר כשאין לחץ על אף אחד מהצדדים להגיע להסכמה, כל צד יודע שהצד השני יכול לפרוש בכל עת ואת המשמעות של הפרישה ועניין זה מעבר להיותו מלחיץ הרבה פחות הוא גם מחייב את הצדדים לתהליך.

– הצדדים מסכימים ביחד על הפתרון
הפתרון שיתקבל חייב להיות מקובל על 2 הצדדים, בניגוד להליך משפטי רגיל בו לשופט יש את המילה האחרונה והצדדים גם אם הם לא מסיכמים חייבים לקבל את החלטת השופט.

– האפשרויות האחרות עדין קיימות
במידה והצדיים לא מצליחים להגיע להסכם ביניהם תמיד קיימת האפשרות לגשת להליך משפטי. עדיף מכל בחינה אפשרית לנסות ולדבר בין הצדדים ולהגיע לפתרון ורק אם באמת היה ניסיון משני הצדדים להגיע להסכם ועדין לא הגיעו להסכם לגשת להליך משפטי.

– הליך חסוי וללא השפעה על הליך משפטי.
בהליך הגישור אין חובה לחשוף לציבור ( למעט מקרים חריגים ויוצאי דופן ) את המידע אשר יעלה בתהליך. המגשר כמו כן מחויב לא לחשוף או להתשמש במידע אשר יימסר לו על ידי כל אחד מהצדדים. כמו כן במידה ולא יגיעו הצדדים להסכמה, כל חומר שייחשף בהליך הגישור לא יימסר לבית המשפט והמגשר אינו רשאי למסור עדות בכל עניין אשר יעלה בזמן משפט.

– חסכון של זמן וכסף
מכיוון שתהליך הגישור ממוקד במציאת פתרון לסכסוך בין הצדדים, מציאת הפתרון תהא לרוב מהירה בהרבה מאשר מהליך משפטי אשר יכול להיגרר לאורך שנים, אם עקב זמינות בית המשפט או משחק הפינג פונג בין עו”ד של הצדדים בניסיון לנשיג יתרון על הצד השני, כמו כן יחסכו משאבים כספיים רבים אשר יעברו לטובת אגרות, חוות דעת, תמלולים וכמובן שכ”ט.
למשרדנו מגשרים מקצועיים בעלי יכולת הקשבה גבוהה. כושר ניתוח. יצירתיות, אמינות ושמירת סוד. הסבלנות והיכלות שלנו לראות את האנשים בכל צד, להרגיש את הכאב ויחד עם זאת להציג עקב הניסיון רב השנים שלנו בהליכים משפטיים אשר ידרשו ליטיגטור את האלטרנטיבה לגישור, יובילו לכך שברוב המקרים בהם טיפלנו הגענו להסכמה בין הצדדים.

 

האם כל עניין יכול להתדיין במסגרת הגישבור?

לעניין זה, מומלץ לקרוא את פס”ד של כבוד השופטת פרוקצ’יה. כבוד השופטת פרוקצ’יה עיגנה את ההלכה בכל הקשור לסכסוכים הכשרים להתברר בבוררות בהחלטתה ב-רע”א 5771/07 יורם קדמן נ.ישע-ארגון עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ והם-עניינים בעלי אופי “חוקתי” אינם ניתנים להכרעה בבוררות לאור הוראות סעיף 3 לחוק הבורות התשכ”ח- 1968. הסכמתם של צדדים אינה יכולה להכשיר את הדיון בעניינים אלה במסגרת בוררות. מאידך- הכרעה מקרית בשאלה בעלת “אופי חוקתי” העולה במסגרתה של בוררות אינה שוללת את הפעלת המנגנון הדיוני של הבוררות. כאשר בוררות הינה הליך הכרעה מוסכם, היוצר מנגנון חסכוני, יעיל ונוח להכרעה בסכסוך- יש לתת תוקף ונפקות להסכם בוררות על פני ביטולו. עם זאת, חשיבות הדברים הנ”ל אינה גורעת מהצורך להביא עניינים בעלי אופי עקרוני כללי להכרעה בערכאה שיפוטית. נושאים שיש בהם חשיבות עקרונית המשפיעה על ציבור גדול, יוכרעו בערכאות המשפטיות ולא במסגרות פרטיות המנותקות לא אחת מכללי המשפט המהותי וסדרי הדין ונעדרת שקיפות ציבורית ומערכות פיקוח ובקרה הטבועות בפונקציה השיפוטית הרגילה. סיווג עניין כחוקתי יעשה באופן קזואיסטי- כאשר החלת מגמה זאת תעשה בצמצום כדי לקיים ככל הניתן הסכם בוררות הקיים בין הצדדים בסכסוך.

גישבור

הליך הגישבור (חיבור של המילים “גישור” ו”בוררות”; באנגלית:  Med-Arb) מהווה אלטרנטיבה יעילה לניהול קונפליקטים בדרך של הסכמה ושיתוף פעולה. מדובר באחד מן ההליכים האלטרנטיביים ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט (ADR – Alternative Dispute Resolution).

הליך הגישבור פותח כמענה לחסרונותיה של השיטה האדברסרית, שהיא שיטה לוחמנית ותחרותית,  הנוהגת בישראל כיום. לעומתה, הליך הגישבור הוא נושא הדגל של עקרונות הגישה השיתופית והמודרנית אשר מגייסת את הצדדים לטיפול משותף במחלוקות שהתגלו ביניהם. בתחום המשפחה ישנו קושי להגיע לפתרון בעיקר ממניעים פסיכולוגיים שדורשים התייחסות הולמת. ללא מחסומים, במסגרת הגישבור ניתן להציע הצעות ולהגיע להסכמות והכל בדיסקרטיות וחשאיות מלאה. ניתן להגיע להסכם תוך זמן קצר יחסית ובכמה מפגשים בלבד, כאשר מסגרת הזמנים נקבעת כבר בתחילת התהליך.
גישבור מתחיל כגישור רגיל והופך לבוררות אם הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה. המגשר שמתחיל את ההליך הופך לבורר.

שלבים בהליך הגישבור:

שלב א’ – הליך גישור שבמסגרתו ינסו הצדדים לפתור את המחלוקות בניהם בעזרתו של המגשר על דרך הפשרה כחלק מהליך הגישור.
על המגשר חלה חובת חיסיון כלפי כל שנאמר בגישור ואינו יכול להעיד בבית המשפט בכל הנוגע לסכסוך. הגישור, מלבד היותו כלי חשוב ויעיל ליישוב סכסוכים, מייצג שפה חדשה-“הגישורית”, המושתתת על הסכמה, שיתוף פעולה וכבוד הדדי.
ככל והליך הגישור יסתיים ללא פתרון בשלמותו יעברו הצדדים במסגרת הליך הגישבור לסמכותו של המגשר בכובעו כבורר.

שלב ב’ – למעשה בשלב זה מפקיעים הצדדים את סמכות ההכרעה מידיהם (במסגרת הגישור) ומפקידים אותה בידיו של המגשבר-הבורר. סמכות זו, מטילה על הבורר אחריות כבדה ומחייבת אותו לשמור על כללי התנהלות המאפיינים הליך שיפוטי. אפשר להתדיין בבתי המשפט השונים בהליך משפטי ארוך ומייגע, ואפשר לברר את המחלוקות במהירות, ביעילות ובעלות נמוכה מעלותו של ניהול הליך משפטי – באמצעות הליך הגישבור.

מהי בוררות? 

בוררות היא הליך במסגרתו מוכרע סכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט, באמצעות אדם (או כמה) המשמשים בוררים. להבדיל מהליך של “גישור”, בו יכול המגשר לבצע רק פעולת “גישור” כאמור לעיל, כלומר לנסות ולהביא את הצדדים לכדי הסכמה, תפקידו של הבורר הוא לשמוע את טענות הצדדים ולהכריע בסכסוך, ממש כמו שופט בבית המשפט. מעמדו של הבורר, בהליך הבוררות, וכן לצורך סיומו של הליך הגישבור, הינו כשופט, אשר פסיקתו מחייבת את הצדדים.

גישבור הוא הליך גמיש ויצירתי המאפשר לצדדים לסייע את הסכסוך מבלי לפנות לערכאות השיפוטיות, תוך שמירת החופש והעצמאות לסיפוק צרכיהם הייחודיים וזכותם להגדרה עצמית, אוטונומית.

עו”ד יוסף ויצמן, בעלים ומיסד משרד עורכי דין יוסף ויצמן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין ומחבר הספר “מעשה והלכה” והוא נחשב בר-סמכא בתחום.

עו”ד מיכה גדרון אשר מתמחה בתחום התכנון והבנייה על כל רבדיו, והוא נמנה עם המשרדים המובילים בתחום בעברו שימש כיו”ר ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב. עו”ד גדרון כתב, יחד עם פרופ’ נמדר, את הספר “תמ”א 38”, הספר המוביל בתחום, והוא נחשב בר-סמכא בתחום.

הליך הגישור הינו הליך ארוך שלא פעם ניתן לאמר כי לא רואים את האור בקצה המנהרה. לא פעם אנו יכולים לראות כי הצדדים הציגו את כל האינטרסים שלהם והכל גלוי וברור, אך אף על פי שהפתרון קרוב מתמיד, הצדדים ממשיכים להתדיין ולא פעם חוזרים על אותם טענות ללא כל טעם וללא כל סיוע אמיתי על מנת להגיע לפתרון מלא. כאן המקום של המגשבר, אשר יש בידיו הידע והניסיון בגישור ובוררות, להביא את הצדדים להחלטה במסגרת הליך בוררות, בהסכמת הצדדים כחלק מההליך, ולמעשה להכריע בתיק. על אף האמור בתקנה 5 (ח) לתקנות בית המשפט (גישור), התשנ”ג-1993, קיימת אפשרות למגשר להתמנות, בהסמת הצדדים, כבורר בסכסוך שביניהם. כחלק מהליך הגישבור, הצדדים ברורים מראש ועדיפים מאחר וברור לצדדים בתחילת ההליך שהמגשר למעשה יכול לשמש בחלק השני ככל ולא יסתיים ההליך במסגרת הגישור להיות בורר בין הצדדים והצדדים נותנים את ההסכמה לאמור עוד בתחילת ההליך..

כל חילוקי הדעות בין הצדדים שיתגלעו בקשר להסכם זה, או לביצועו, או ליישומו, לרבות ההכרעה לעניין היקף תחולת הגישבור, יתבררו במסגרת הליך גישבור בפני מגשר ו/או בורר ו/או מגשבר אשר ימונה על ידי הצדדים למחלוקת.

על הגישור יחולו הוראות אלה :

1.  חוק בית המשפט

על הבוררות יחולו הוראות אלה :

1.  חוק הבוררות

צדדים המסכימים למסור סכסוך להכרעה בהליך גישבור שיערך ע”י עו”ד אברהם ללום ייראו כמסכימים לכך שההליך ינוהל על – פי  הכללים הרלוונטיים לשלב ההליך (גישור ומעבר לבוררות). הצדדים לסכסוך יהיו רשאים לקבוע מראש את אופן הערעור על פסק הבוררות. משמע, עליהם לבחור אחת מהחלופות הבאות למסלולי הערעור, קרי, פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור על פי הוראות סעיף21 א` או סעיף 24 או סעיף  29  ב` לחוק הבוררות, התשכ ” ח-1968 והתוספות לחוק.

השיקולים הכלליים שבית המשפט ישקול בבואו לתת צו זמני  מבוססים על איזור בין האינטרסים של הצדדים. המסגרת הדיונית לעניין התנאים הדרושים למתן סעד זמני, נקבעה בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984, שלפיה ינתן הצו אם שוכנע בית המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תביעה ובקיום תנאים נוספים שנקבעו בתקנות ובהלכה הפסוקה שעיקרם, נוסף על קיום הזכות המהותית, ברמה של זכות לכאורה גם את דבר חיוניות הסעד ועד כמה הכרחי מתן הסעד ברופן שמצדיק את התערבות בית המשפט בשלב כה מוקדם. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ”ד-1984, אשר קובעת כי:

(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובעה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאי, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר.
(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.”

התנאי העיקרי הוא שביהמ”ש ישתכנע בקיומה של עילת תביעה. השאלה הראשונה, איפה נוגעת לטיב התביעה וסיכוייה. זהות הסעד בין זה המבוקש מסגרת הסעד הזמני והסעד המבוקש בתובענה אין בו כשל כשלעצמו בכדי למנוע את מתן הסעד הזמני ואם שוכנע ביהמ”ש שעילת התובע לכאורה מבוססת וכי מאזן בנוחות נוטה לטובתו, אין בזהות הסעד כדי לשלול את מתן הסעד. שיקול נוסף נוגע למאזן הנזק. ביהמ”ש צריך להשתכנע בקיומו של נזק ממשי למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני ולשקול אותו לעומת הנזק שיגרם לצד השני אם יינתן הסעד הזמני. שיקול המידתיות וגם שיקולי נזק לצד שלישי יילקחו בחשבון. שיקול זה משיק לשיקול בדבר מאזן הנוחות, אי הנוחות שתגרם לתובע אם לא יינתן הצו לעומת אי הנוחות שתגרם לנתבע אם יינתן הצו ומהו הנזק שיגרם לו אם התביעה תידחה ואם ניתן לפצות את התובע בכסף אם לא יינתן הצו. שיקול אחר שנקבע בתקנות הוא “האם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש”. על הפונה לביהמ”ש בבקשה לסעד זמני מוטלת החובה לגלות את כל העובדות

שיטת יתרו לפתרון סכסוכים בהישג יד הרלוונטיות, בכדי שבידי השופט יהיו הכלים לאזן בין האינטרסים של הצדדים.