מחלקת גישבור
המסלול הנכון לפתרון סכסוכים בתחום הנדל"ן
רוצים הליך עם ודאות ותקופה ברורה לקבלת החלטות? נמאס לכם מהאטיות של המערכת המשפטית?
מחפשים דרך פרקטית ומהירה ליישוב סכסוכים? אתם רוצים ליישב את הסכסוך שלכם בדרך מהירה ככל שניתן?



אין סוף להפתעות בבתי משפט - בואו להליך גישבור עם התחייבות לסיום ההליך תוך לא יאוחר משלושה חודשים

בשורה חדשה בעולם הנדל"ן
פירמת עורכי הדין אברהם ללום ושות' פותחת מחלקת גישבור (שילוב של גישור ובוררות) בעולם הנדל"ן.
עו"ד אברהם ללום סגן יו"ר לשכת עוה"ד בישראל "מדובר במהלך משנה משחק בתחום המקרקעין במדינת ישראל שיש בו להביא בשורה של ממש"
בשורה חדשה בעולם הנדל"ן, פירמת עורכי הדין אברהם ללום ושות' פותחת מחלקת גישבור (שילוב של גישור ובוררות) בעולם הנדל"ן. גישבור הינו הליך המשלב בין גישור ובוררות יחדיו (או בלעז: med-arb). מדובר באחד מן ההליכים האלטרנטיביים ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט (ADR - Alternative Dispute Resolution). הליך הגישבור פותח כמענה לחסרונותיה של השיטה האדברסרית, שהיא שיטה לוחמנית ותחרותית, הנוהגת בישראל כיום. לעומתה, הליך הגישבור הוא נושא הדגל של עקרונות הגישה השיתופית והמודרנית אשר מגייסת את הצדדים לטיפול משותף במחלוקות שהתגלו ביניהם.
עו"ד אברהם ללום סגן יו"ר לשכת עוה"ד בישראל "הליך הגישור הינו הליך ארוך שלא פעם ניתן לומר כי לא רואים את האור בקצה המנהרה. לא פעם אנו יכולים לראות כי הצדדים הציגו את כל האינטרסים שלהם והכל גלוי וברור, אך אף על פי שהפתרון קרוב מתמיד, הצדדים ממשיכים להתדיין ולא פעם חוזרת על אותם טענות ללא כל טעם וללא כל סיוע אמיתי על מנת להגיע לפתרון מלא" ומוסיף, "כאן המקום של המגשבר, אשר יש בידיו הידע והניסיון בגישור ובוררות, להביא את הצדדים להחלטה במסגרת הליך בוררות, בהסכמת הצדדים כחלק מההליך, ולמעשה להכריע בתיק. גישבור הוא הליך גמיש ויצירתי המאפשר לצדדים לסייע את הסכסוך מבלי לפנות לערכאות השיפוטיות, תוך שמירת החופש והעצמאות לסיפוק צרכיהם הייחודיים וזכותם להגדרה עצמית, אוטונומית". הליך הגישבור בא לענות על צרכיהם של בתי המשפט, עו"ד בתחום המקרקעין, חברות בתחום הנדל"ן, תוך דגש על התחדשות עירונית וקבוצות רכישה.

אודות פירמת עורכי הדין אברהם ללום ושות'
משרד אברהם ללום ושות' הינו משרד עורכי דין בינלאומי מוביל עם סניפים פעילים ברומניה ואוקראינה ושיתוף פעולה עם משרדים בארה"ב וגרמניה. המשרד בעל אוריינטציה עסקית וכחלק מכך מציע ללקוחות פתרונות הקשורים לביצוע עסקאות עם ישראל ומחוצה לה. המשרד מייצג חברות יזמיות, חברות קבלניות, גופים ציבוריים, רשויות מקומיות, חברות כלכליות, קבוצות רכישה ומשקיעים מובילים בעסקאות מקרקעין מורכבות, ובכלל זה הסכמי מכר ורכישה, קומבינציה, פינוי בינוי, התחדשות עירונית, שיתוף, חוזים ברומניה, אוקראינה, גרמניה וארה"ב, שכירות, ביצוע, ניהול, מימון וגישבור. מאז הקמתו, בשנת 2006, מקפיד משרד אברהם ללום ושות' להגשים את ייעודו ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, בין היתר במציאת פתרונות יצירתיים במיוחד בעסקאות נדל"ן מורכבות הכוללת היבטי מיסוי, תכנון וקניין. המיקוד, המומחיות, הגמישות המחשבתית ומסירות אין סופית של משרד אברהם ללום ושות' זוכים להכרה נרחבת בקרב לקוחות מובילים אשר בוחרים במשרד לייצגם בכל הקשור לעסקאות מקרקעין מורכבות.

החיבור של המילים "גישור" ו"בוררות"; באנגליתMed-Arb הינה שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים.
גישבור מתחיל כגישור רגיל והופך לבוררות אם הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה. המגשר שמתחיל את ההליך הופך לבורר.

שימוש בגישבור

המחלקה בניהולו של עו"ד אברהם ללום, בורר ומגשר, מומחה לפתרון סכסוכים במקרקעין ומחבר הספר "מורה דרך בעסקאות תמ"א 38" כוללת עו"ד מהשורה הראשונה בכל תחום. הליך הגישבור מהווה אלטרנטיבה יעילה לניהול קונפליקטים בדרך של הסכמה ושיתוף פעולה. בתחום המשפחה ישנו קושי להגיע לפתרון בעיקר ממניעים פסיכולוגיים שדורשים התייחסות הולמת. ללא מחסומים, במסגרת הגישבור ניתן להציע הצעות ולהגיע להסכמות והכל בדיסקרטיות וחשאיות מלאה. ניתן להגיע להסכם תוך זמן קצר יחסית ובכמה מפגשים בלבד, כאשר מסגרת הזמנים נקבעת כבר בתחילת התהליך.

בין עו"ד לוקחים חלק בניהול התיקים עוה"ד -
עו"ד יוסף ויצמן, בעלים ומיסד משרד עורכי דין  יוסף ויצמן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין ומחבר הספר "מעשה והלכה" והוא נחשב בר-סמכא בתחום
.
עו"ד מיכה גדרון אשר מתמחה בתחום התכנון והבנייה על כל רבדיו, והוא נמנה עם המשרדים המובילים בתחום בעברו שימש כיו"ר ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז תל אביבעו"ד גדרון כתב, יחד עם פרופ' נמדר, את הספר "תמ"א 38", הספר המוביל בתחום, והוא נחשב בר-סמכא בתחום.

יתרונות הליך הגישבור
הליך הגישור הינו הליך ארוך שלא פעם ניתן לאמר כי לא רואים את האור בקצה המנהרה. לא פעם אנו יכולים לראות כי הצדדים הציגו את כל האינטרסים שלהם והכל גלוי וברור, אך אף על פי שהפתרון קרוב מתמיד, הצדדים ממשיכים להתדיין ולא פעם חוזרים על אותם טענות ללא כל טעם וללא כל סיוע אמיתי על מנת להגיע לפתרון מלא. כאן המקום של המגשבר, אשר יש בידיו הידע והניסיון בגישור ובוררות, להביא את הצדדים להחלטה במסגרת הליך בוררות, בהסכמת הצדדים כחלק מההליך, ולמעשה להכריע בתיק. על אף האמור בתקנה 5 (ח) לתקנות בית המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, קיימת אפשרות למגשר להתמנות, בהסמת הצדדים, כבורר בסכסוך שביניהם. כחלק מהליך הגישבור, הצדדים ברורים מראש ועדיפים מאחר וברור לצדדים בתחילת ההליך שהמגשר למעשה יכול לשמש בחלק השני ככל ולא יסתיים ההליך במסגרת הגישור להיות בורר בין הצדדים והצדדים נותנים את ההסכמה לאמור עוד בתחילת ההליך.



תניית גישבור במסגרת הסכמים
כל חילוקי הדעות בין הצדדים שיתגלעו בקשר להסכם זה, או לביצועו, או ליישומו, לרבות ההכרעה לעניין היקף תחולת הגישבור, יתבררו במסגרת הליך גישבור בפני מגשר ו/או בורר ו/או מגשבר אשר ימונה על ידי הצדדים למחלוקת.

 
על הגישור יחולו הוראות אלה:
 
1. חוק בית המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.
 
על הבוררות יחולו הוראות אלה:
 
1. חוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

צדדים המסכימים למסור סכסוך להכרעה בהליך גישבור שיערך ע"י עו"ד אברהם ללום ייראו כמסכימים לכך שההליך ינוהל על-פי הכללים הרלוונטיים לשלב ההליך(גישור ומעבר לבוררות). הצדדים לסכסוך יהיו רשאים לקבוע מראש את אופן הערעור על פסק הבוררות. משמע, עליהם לבחור אחת מהחלופות הבאות למסלולי הערעור, קרי, פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור על פי הוראות סעיף 21 א` או סעיף  24 או סעיף 29 ב` לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 והתוספות לחוק.

 

השיקולים של בית המשפט בבקשה לצו מניעה
השיקולים הכלליים שבית המשפט ישקול בבואו לתת צו זמני
מבוססים על איזור בין האינטרסים של הצדדים. המסגרת הדיונית לעניין התנאים הדרושים למתן סעד זמני, נקבעה בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שלפיה ינתן הצו אם שוכנע בית המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תביעה ובקיום תנאים נוספים שנקבעו בתקנות ובהלכה הפסוקה שעיקרם, נוסף על קיום הזכות המהותית, ברמה של זכות לכאורה גם את דבר חיוניות הסעד ועד כמה הכרחי מתן הסעד ברופן שמצדיק את התערבות בית המשפט בשלב כה מוקדם. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, אשר קובעת כי:
(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של                    עילת התובעה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאי, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים                 אלה:
          (1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר.
          (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

התנאי העיקרי הוא שביהמ"ש ישתכנע בקיומה של עילת תביעה. השאלה הראשונה, איפה נוגעת לטיב התביעה וסיכוייה. זהות הסעד בין זה המבוקש מסגרת הסעד הזמני והסעד המבוקש בתובענה אין בו כשל כשלעצמו בכדי למנוע את מתן הסעד הזמני ואם שוכנע ביהמ"ש שעילת התובע לכאורה מבוססת וכי מאזן בנוחות נוטה לטובתו, אין בזהות הסעד כדי לשלול את מתן הסעד. שיקול נוסף נוגע למאזן הנזק. ביהמ"ש צריך להשתכנע בקיומו של נזק ממשי למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני ולשקול אותו לעומת הנזק שיגרם לצד השני אם יינתן הסעד הזמני. שיקול המידתיות וגם שיקולי נזק לצד שלישי יילקחו בחשבון. שיקול זה משיק לשיקול בדבר מאזן הנוחות, אי הנוחות שתגרם לתובע אם לא יינתן הצו לעומת אי הנוחות שתגרם לנתבע אם יינתן הצו ומהו הנזק שיגרם לו אם התביעה תידחה ואם ניתן לפצות את התובע בכסף אם לא יינתן הצו. שיקול אחר שנקבע בתקנות הוא "האם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש". על הפונה לביהמ"ש בבקשה לסעד זמני מוטלת החובה לגלות את כל העובדות הרלוונטיות, בכדי שבידי השופט יהיו הכלים לאזן בין האינטרסים של הצדדים.


בקשה להליך גישבור


האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים
לחץ להצג אפשרויות נגישות נגישות